יורשים אשר קבלו בירושה מספר רב של נכסי מקרקעין, מזומנים ונכסי מטלטלין שואלים האם חלוקת העיזבון ביניהם פטורה ממס ואם כן באילו תנאים
ככלל, סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, מאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון על פי המוסכם ביניהם. עיקר מטרת הסעיף הינה לייחד בעלות בנכסים מסויימים לכל יורש ולהימנע מהצורך ברישום היורשים בכל נכס מנכסי העיזבון כבעלים משותפים.
ההסדר האמור יחול רק על חלוקה מחדש של הבעלות בנכסי העיזבון כאשר לא ניתנה כל תמורה חיצונית לעיזבון כחלק מההסדר. אם אכן מתרחש "עירוי חיצוני", יחשב אותו חלק מנכסי העיזבון שבגינו ניתנה התמורה כמכירה לעניין החוק החייבת במס שבח ובמס רכישה.
הפטור קובע כי חלוקת עיזבון בין יורשים לא תיחשב כמכירה. ליורשים תינתן הזדמנות אחת לחלוקת נכסי העיזבון וזאת בין אם נעשתה לפני או אחרי רישום צו ירושה או צו קיום צוואה. דהיינו, למרות רישום הנכסים ע"פ הצו רואים את הליך חלוקת נכסי העיזבון כהמשך הליך ההורשה אשר איננו חייב במס.
אמנם מיקומו של סעיף 5(ג)(4) לחוק הוא בחוק מיסוי מקרקעין. ואולם, לשון הסעיף מדברת על חלוקת נכסי עיזבון בכלל ולפיכך יש מקום לסברה כי הסעיף איננו מוגבל לנכסי מקרקעין בלבד. לפיכך, בחלוקת נכסי עיזבון ניתן לחלק בדרך מוסכמת את כל סוגי הנכסים ובכלל זה נכסי הון שעל מכירתם חל מס רווח הון. נזכיר כי לעניין נכסי הון חל העיקרון הכללי לפיו "מכירה" איננה כוללת הורשה (סעיף 88 לפקודה) .
במסגרת החלטות מיסוי שפורסמו לאחרונה, ניתנה פרשנות מרחיבה וליברלית לסעיף 5(ג)(4) לחוק, כך שהסעיף הוחל למעשה גם על זכויות ונכסים אחרים שאינם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין בכפוף למגבלות הסעיף לפיהן המדובר בחלוקה ראשונה של כלל נכסי העיזבון ובכפוף לכך שלא ניתנו תשלומי איזון בכסף או בשווה כסף בנכס שאיננו נמנה על נכסי העיזבון.
הכותבת לשעבר יועצת משפטית למשרדי מיסוי מקרקעין, בעלת משרד עו"ד.
פורסם במקור ראשון במדור כלכלה /דעת מומחה בתאריך 31/07/2009